ההדרכה עזרה לי להבין מה קורה ברגעים שבהם הכול בבית עולה בעוצמה. למדתי לעצור, לתקף את הרגש ולהגיב באופן ברור יותר, בלי לוותר על הגבולות ובלי להיכנס בכל פעם למאבק.
הגעתי עם תחושה שהרגשות מנהלים אותי. בתוך התהליך למדתי לזהות מה אני מרגישה, להבין מה אני צריכה ולעשות יותר מקום לבחירה לפני שאני מגיבה.
הדבר המשמעותי עבורי היה להבין שתיקוף לא אומר להסכים עם כל התנהגות. ברגע שהבנתי את ההבדל, היה לי הרבה יותר קל להיות קרובה לילד שלי וגם להציב גבול.
הטיפול נתן לי שפה לדברים שקודם הרגישו כמו בלגן אחד גדול. היום אני מזהה מהר יותר מתי אני מתחיל להיות מוצף ויש לי כלים שעוזרים לי לא להגיע ישר לקצה.
למדנו להסתכל אחרת על המריבות בבית. במקום לנסות לנצח את הרגע, התחלנו לחשוב מה יעזור גם לקשר וגם למה שאנחנו רוצים ללמד לטווח הארוך.
אהבתי שהטיפול לא נשאר רק בשיחה על למה דברים קורים. בכל פעם יצאתי גם עם משהו שאפשר לתרגל בחיים עצמם, וזה הפך את השינוי להרבה יותר מוחשי עבורי.
הבנתי שלא כל סערה צריכה פתרון מיידי. לפעמים הדבר שהכי עוזר הוא להישאר נוכחת, לדבר פחות, ולחזור לשיחה כשהגוף והרגש כבר רגועים יותר.
הנוכחות של דנה הפכה את החדר לפחות מאיים עבורי. היה קל יותר להיות בשקט כשצריך, להתחיל לדבר בקצב שלי ולהרגיש שלא חייבים למלא כל רגע במילים.
למדתי להבחין בין מה שהרגש דוחף אותי לעשות באותו רגע לבין מה שבאמת חשוב לי. זה נשמע קטן, אבל זו הבחנה ששינתה לי הרבה מצבים עם חברים ובבית.
העבודה עם זהר עזרה לי להיות פחות עסוקה בשאלה אם אני עושה הכול נכון, ויותר פנויה להבין מה הילד שלי צריך ממני בכל רגע ומה הגבול שאני רוצה לשמור עליו.
בתוך התהליך למדתי לא רק להרגיע את עצמי כשקשה, אלא גם להבין טוב יותר את הרגשות שלי ואת התפקיד שלהם. זה נתן לי תחושת יציבות שלא הייתה לי קודם.
מה שעבד עבורי היה השילוב בין קבלה לשינוי. מצד אחד למדתי לראות את הקושי שלה אחרת, ומצד שני קיבלתי דרך מעשית לעבוד על תקשורת, גבולות ומאבקי כוח בבית.